לאחרונה נחשפנו לכמה תחקירים עיתונאיים גדולים לגבי רמאויות ואי סדירויות בחברות רהיטים גדולות. כיצד ניתן לדעת שההנחות והמחירים המוצעים על ידי אותן חברות רהיטים הן הנחות אמיתיות ולא פיקטיביות?

ראשית, חשוב מאוד להבין כי מתן הנחות פיקטיביות (כלומר העלאת המחיר בצורה משמעותית רק כדי ליצור הנחה משמעותית עוד יותר) על ידי חברות רהיטים או כל ספק שירותים ומוצרים אחר, כמו כל סוג אחר של הטעיית הצרכן, אסורים בהחלט על פי חוק.

סוגי הטעיה אחרים כוללים בין השאר "חגיגת הנחות מיוחדת" על בסיס יומיומי, אי בהירות בקשר לתנאים מגבילים (חוסר היכולת להחזיר תוך 14 יום, עלות משלוח נוספת וכו'), או בקשר לתנאי התשלום. תלונות על הטעיות מסוג אלה מטופלות באופן שותף על ידי הוועד להגנת הצרכן, ובמידת הצורך ניתן להפנותן לדין פלילי או אזרחי.

ועכשיו לעניינו: איך לזהות הנחות פיקטיביות. הדרך הטובה ביותר היא לנסות ולא לשים לב כלל לגודל ההנחה, אלא להסתכל על המחיר הסופי (כולל הכל: הרכבה, הובלה, אביזרים נלווים וכו') של הרהיט, ולהשוות אותו בין כמה חברות רהיטים, נגריות פרטיות וכו'. כיוון שבדרך כלל מוסדות שמסתמכים על הנחות פיקטיביים לא מוזילים את המחיר הסופי בצורה משמעותית ביחס למתחרים, אם נתעלם מן ה"50 אחוז הנחה" ונסתכל רק על המחיר הסופי לתשלום נצליח לראות את התמונה לאשורה.